<h1>ספר האסופות סימן מ"ב</h1>
<h2>דף מג.</h2>
ניקב הקורקבן שני עורות שיש לו זה כנגד זה דוקא טרפה, אבל זה שלא כנגד זה כשרה, דחבריה מגין עלויה, אבל בושט אפילו זה שלא כנגד זה טרפה, כיון שמותחת צוארה ומקפלת צוארה, פעמים שעומדין הנקבים זה כנגד זה, כדאתקפתא דרב אשי [מ"ג ע"א] וכן הלכה.
אמר רבא שני עורות יש לו לושט, החיצון אדום והפנימי לבן. ניקב זה בלא זה וזה בלא זה כשר. ודכותה בקורקבן של עוף חיצון אדום ופנימי לבן. למאי נפקא מינה, דאם הפנימי אדום טרפה דאמרי' סם המות אכלה, או ארס חיה נכנס בהן, ומחמת חורפא דסם או דארס הלבין האדום והאדים הלבן.
<h2>דף מח:</h2>
ואם נמצא מחט בקורקבן של עוף שקורין בלשון אשכנז מאגא, בודקין אותו אם קופינא לפנים, ופי המחט דוחק בכותל הקורקבן, פושטין הקורקבן וקולפין אותו ורואין, אם יש באותו מקום בקורקבן אפילו קורט דם טרפה, שיש לומר אם אין נקב קורט דם מניין, ואם פי המחט לחוץ וקופינא בתוך הקורקבן כשרה, דאמר רב אשי [מ"ח ע"ב] חזינן אי קופא לגיו, סמפונא נקיט ועייל וכשרה ואי קופינא לבר, נקובי נקוב ועייל וטרפה.
<h2>דף נו.</h2>
ואלו טריפות בעוף נקובת הושט במשהו. ואין להפליג בין בהמה לעוף ופסוקת הגרגרת ברוב רחב הקנה, ואין להפליג בין בהמה לעוף הכתה חולדה על ראשה במקום שעושין אותה טרפה, כיצד בודקין אותה, אם ניקב קרום של מוח אם לאו רב ושמואל דאמרי תרוייהו מכניס ידו לתוך פיו של עוף כאדם המפיס מורסא, אם מבצבץ המוח ועולה טרפה, ואם לאו כשרה. והני מלי בעופות הגדלין ביבשה, כגון תרנגולין ותורים ובני יונה ושאר עופות שגדלין ביבשה, אבל עופות הגדלין במים, כגון אווזין וכל כיוצא בהן, כיון שנשבר העצם של ראש אין לו בדיקה וטרפה הואיל וקרומו רך, חיישינן שמא ניקב קרום של מוח, ואמר רב שזבי הני אווזי דידן הואיל ואם נמצאין להן מים, יורדין לתוכן, דומין לעוף של מים, וכיון שנשבר העצם טרפה, רב שזבי בדק לה בשמשא כלומר היה מעמידה כנגד השמש, רב בדיק לה בידא כמו שאמר לעיל, רב יימר בדיק לה במיא, שופך מים בתוך הקרום ואם נתלבנו המים בידוע שניקב וטרפה, ואם עדיין צלולין הן בידוע שלא ניקב וכשרה, רב אחא בדיק לה בגילא דחטתא, פי' בקש של חטה, אם מבצבץ המוח טרפה, ואם לאו כשרה.
ואם נמצא מחט בקורקבן של עוף שקורין בלשון אשכנז מאגא, בודקין אותו אם קופינא לפנים, ופי המחט דוחק בכותל הקורקבן, פושטין הקורקבן וקולפין אותו ורואין, אם יש באותו מקום בקורקבן אפילו קורט דם טרפה, שיש לומר אם אין נקב קורט דם מניין, ואם פי המחט לחוץ וקופינא בתוך הקורקבן כשרה, דאמר רב אשי [מ"ח ע"ב] חזינן אי קופא לגיו, סמפונא נקיט ועייל וכשרה ואי קופינא לבר, נקובי נקוב ועייל וטרפה.
ניקב הקורקבן שני עורות שיש לו זה כנגד זה דוקא טרפה, אבל זה שלא כנגד זה כשרה, דחבריה מגין עלויה, אבל בושט אפילו זה שלא כנגד זה טרפה, כיון שמותחת צוארה ומקפלת צוארה, פעמים שעומדין הנקבים זה כנגד זה, כדאתקפתא דרב אשי [מ"ג ע"א] וכן הלכה.
